דו"ח חדש של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2024 מצייר תמונה מטרידה של התפשטות חוסר הביטחון התזונתי ברחבי המדינה, ומראה כי יותר מ-2.8 מיליון בני אדם, כולל יותר ממיליון ילדים, חיים בתנאים ללא גישה סדירה למזון מספיק ובטוח. נתון זה מייצג זינוק חסר תקדים לעומת השנים שלפני המלחמה ומצביע על משבר שלא רק שלא נעצר, אלא גם מעמיק.
על פי הדו"ח, 27.1 אחוז ממשקי הבית - כמעט מיליון משפחות - מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי. זאת בהשוואה לכמעט 1.6 מיליון בני אדם שנפגעו בשנת 2021. העלייה הדרמטית ברעב בקרב ילדים וקשישים היא אחד הסימנים החשובים ביותר להחמרת המצב: כיום, כ-31 אחוז מהילדים וכמעט 23 אחוז מהקשישים חיים עם תזונה לקויה. חומרת המשבר בחברה הערבית הגיעה ל-58 אחוז, ובאזורי הצפון ובירושלים, יותר משליש מהאוכלוסייה מתמודדת עם חוסר ביטחון תזונתי.
.
למרות שהמדדים של 2024 מראים שיפור קל בהשוואה ל-2023, "שיפור" זה אינו נובע ממדיניות ממשלתית. מפוני המלחמה "חרבות הברזל" שהועברו לבתי מלון קיבלו ארוחות סדירות במשך חודשים; מזון שיסתיים עם עזיבתם את המלונות ואין לו השפעה מתמשכת.
המלחמה גבתה מחיר כבד מייצור המזון. על פי דו"ח משותף של לקט ישראל ו-BDO, יותר מ-2.6 מיליון טון מזון - 38 אחוזים מכלל הייצור - שוויו 24.3 מיליארד שקלים בשנת 2023. 32 אחוזים מאדמות החקלאות של ישראל היו באזורי סכסוך, וצמצום של 59 אחוזים במספר העובדים הזרים הביא להרס של יותר מ-228,000 טון של יבולים, יבולים שיכלו להאכיל מאות אלפי משפחות בשיא המשבר. במקביל, עלויות הבריאות כתוצאה מתת תזונה הגיעו ל-5.5 מיליארד שקלים, והנזק הסביבתי מפסולת עלה ל-4.1 מיליארד שקלים.
אבל מדוע המשבר הזה העמיק כל כך? התשובה טמונה ברובד הפוליטי של הסיפור: חילוקי דעות פוליטיים, חוסר יציבות ושינויים תכופים בהרכב הממשלה עקב חוסר היציבות הפוליטית שלה הובילו לכך שלמוסד לביטוח לאומי עדיין אין מנכ"ל קבוע; שר רווחה שאחראי גם על שלושה משרדים נוספים כמעט ולא רלוונטי; פוליטיקה ליכודית עזה זו המבוססת על מונופול משרדים בידי הליכוד פגעה קשות בביטחון התזונתי של ישראל. שר האוצר מתמקד יותר בתוכניות ביטחון ופיתוח התנחלויות מאשר בדאגות לרעב האזרחים. "במקום להתמקד באספקת מזון לעם, שר החקלאות עסוק יותר בנושאים הקשורים ל'משאבים' טבעיים ולפרויקטים ארוכי טווח, מה שגרם להתעלמות ממשבר הביטחון התזונתי". "ושר השוויון החברתי, במקום לצמצם את הפערים, מעביר את התקציב לתוכניות פיתוח הקהילה הערבית למשטרה, בעוד ש-58 אחוז מהמשפחות הערביות סובלות מרעב." בתוך תנאים אלה, הממשלה והמוסדות האחראיים מתמודדים עם ואקום ניהולי. הקבינט החברתי-כלכלי בראשות ראש הממשלה נתניהו כמעט ולא מתכנס והתיאום בין המשרדים כמעט ואינו קיים, מה שמעמיק את הפער הניהולי.
ברמה החברתית, גם אי השוויון גדל. בעוד שהקבוצות העניות ביותר מתמודדות עם משבר תזונתי חמור, דיווחים מצביעים על כך שחלק מהאוכלוסיות, כולל חלקים מהקהילה החרדית, מקבלות חלק לא פרופורציונלי מסיוע הקיום. במקביל, החלטת שר השוויון החברתי לצמצם את תקציב תוכנית החומש לפיתוח הקהילה הערבית ולהעבירו למשטרה חסמה את הדרכים לצאת מהעוני ושיפרה את התזונה בקהילה זו.
סיכום הגורמים הללו מצייר תמונה ברורה אך מדאיגה: הביטחון התזונתי בישראל לא רק שלא השתפר, אלא נמצא על סף הפיכה למשבר עמוק יותר, תחת לחץ המלחמה, בזבוז מזון נרחב, קריסה ניהולית ואי-שוויון מבני; משבר שהראיות מצביעות עליו שימשיך להחמיר בשנים הקרובות.